מפגש חמישי | האם בג"צ קנטיאני

מפגש חמישי חלק א

שיעור חמישי חלק ב

קאנט מדבר על מושג "אדם" המופשט מכל תכונה. לקונסטרוקט (דימיוני) שכזה, אדם אכן אין אינטרסים משלו, אם חושבים על כך שבסיס כל אדם, קיים גם "אדם" שזה כמעין עצם מופשט שרתכונות נוספות לו אחר כך- אז ברור של "אדם" יש רצונות זהים, כי למעשה, זה "אדם" בטרם הבדיל עצמו מהאחרים. כך שהרצונות של האדם זהים לרצונות של ה"אדם". ה"אדם" הוא המושג הכולל של כל בני האדם כמו ש "כלב" הוא מושג כולל של כל כלב, לפני שפירטנו איזה כלב מדובר. "כלבים אוהבים לאכול עצמות", כולם. רק כך ניתן לטעון לקיום רצון אחיד ו"ערכים אנושיים אוניברסליים:

אם אני לא יודעת אם אני יהודיה או פלסטינית, לא יודעת מי החזק כרגע, ומי החלש , מי יכול לנצח במלחמה, ומי בטוח יפסיד,מי התוקף ומי הקורבן, מי מסוכן למי, או אז בוודאי אעדיף שלום .תמיד.

זה המצב שעליו מדבר אהרון ברק : מחוקק לא ריאלי, מנותק מכל הקשר, מופשט מכל קונטקסט - לדעתו, שופט בג"צ הוא האדם העליון שמסוגל לחצוב את כוונת המחוקק ה"קטגורי". אלא, ששום דבר בדמוקרטיה לא מכיל את הרעיון, שהחוק הכתוב צריך להיות מפורש על פי צו מוסרי קטגורי אישי של השופט, ככמי שלקח על עצמו להיות המצפון הנכון והצודק של כולם (ונישל כל את כל האזאחים מהזכויות לאנושויותם, מזכותם לפעול למען אינטרסים אישיים ולאומיים, ובכלל, ניתן לטעון, שעם כל הכבוד לקאנט - אנחנו מספיק קטנוניים כדי לרצות לחיות כבני חורין במדינת היהודים, כי אנחנו יהודים ולא "האדם. מבלי ש"אדם"אחרים ירצחו אותנו , גם אם זה מעיד על כך שיש לנו תכונות, משמע, העדפות אישיות משלנו, כלומר, אנחנו לא "סבירים" ולא רוצים לפעול קולקטיבית על פי הרצון הטוב המוחלט. מעבר לזה. אפשר לטעון שכל המציאות כולה לא נמצאת בתחום של "מושג האדם" המופשט כל תכונות , אלא דווקא במקום שבו קיימות תכונות, ובכלל זה דת, לאום, מגדר, - כשמול התתכונות שלנו יש לנו אוייבים עם תכונות של דת ולאום אחרים מאיתנו . ונכון, אולי כל התכונות המבדלות הללו הן אלו שמוביליות למלחמות תמידיות. אבל בלי התכונות הנבדלות , אנחנו לא בני אדם כלל ועיקר, אלא רק מושג ה"אדם" ועם מושג האדם לא עושים אהבה, לא מולדים מושגי אדם קטנים, לא מקימים מדינה, לא שמים עלינו שופטים , לא קובעים חוקים , לשם מה? לא אמור לשנות לנו, אם אנחנו נרצחים או רוצחים, אנחנו כולנו "אדם" אחד מאושר , שלם ונטול קונפליקטים . למרבה הזוועה, ליהודים ישראלים בעיני בגצ , לא אמורות להיות העדפות, אסור להפם לפעול על פי אינטרסים. רק למיעוט הנדרס על ידי ישראלים, הקורע חתת קלגסי הגזענות ושנאת זרים - להם יש העדפות, זכויות פרט, כבוד, חירות, הזכות לחפש בנות זוג, למצוא תחביבים , לספר את סיפור חייהם שלהם, מבלי שמדינת ישראל תפריע להם. בסיוט הדיסאוטופי הזה כלונו שבויים של בגצ, שיצא לחלוטין משפיות, תחת פילוסופיה שפיוטית של המייסד, שראה עמצו מוציא לפועל של פילוסופיה טהרנית מלכתחיהלה, של קאנט , ועוד "זיכך" אותו יותר, ורץ להחיל אותה על המציאות המורכבת בישראל - מתוך מגלומניה מטורפת ממש

:קאנט ממלכת תכליות אובייקטיביות

... אני מבין את האיחוד השיטתי של יצורים בעלי תבונה שונים בעלי חוקים משותפים מכיוון שהחוקים הם שמגדירים את התכליות מצד חלותן הכללית, הרי כשנפשיט מעל היצורים בעלי התבונה את כל ההבדלים האישיים שביניהם וכן את תוכן תכליותיהם הפרטיות, נוכל ליצור את המוצר על דבר אגודה שיטתית אחת של כל התכליות וגם היצורים בעלי תכונה בתור תכליות שלעצמן וגם התכליות… נוכל ליצור על ידי כך את המושג בדבר ממלכה על פי שהיא אפשרית בדבר התכליות שלמעלה

שימו לב לאבסורד שעולה מהפסקה של ברק שצוטטה למעלה. הנה המשמעות

יש חוק כתוב ומוגן ב"שמירת דינים" , וכמובן, שאיש לא חולק על כך שתפקידו לשמור על החוק. אבל

החוק כתוב במילים

תפקידו של השופט

א. לפרש מחדש את המילים

ב. על פי כוונת המחוקק

ג. לא כפי שהמחוקק התכוון אלא על פי מה שהיה מתכוון אם היה "סביר" =רצון טוב