בהמשך לחשיפה המדהימה שיצרה חברתי עוה"ד תמר הרפז, בימים האחרונים, בעניין המסע המתוזמר בתקשורת (בעיקר "ידיעות אחרונות") נגד השופטים שכביכול מקילים בעונשי גברים אלימים, נזכרתי במאמר שפרסמתי לפני כמה שנים והוא מובא להלן. אמנם הוא הופנה במקור כלפי השופטת-דימ. ורדה אלשייך אך הוא רלוונטי לחלוטין למה שקורה היום, רק תחליפו "אלשייך" ב"חיות"...
השפל בתדמית השופטים
תדמית השופטים היא תדמית שאתם, השופטים, יצרתם במו-ידיכם. וכראוי לאנשים בוגרים ואחראים למעשיהם, עליכם לקחת אחריות על התדמית הנפסדת ולתת עליה את הדין. מכתב גלוי לכבוד השופטת ורדה אלשיך.
בדיחה ישנה מספרת כי שוטרים הולכים רק בזוגות – הראשון יודע לקרוא והשני – לכתוב.
נזכרתי בבדיחה הזקנה כאשר קראתי את הריאיון "אלשיך: השפל בתדמית השופטים ימוטט את המערכת" שפורסם באתר Ynet (ידיעות אחרונות) ב-8 לאפריל 2008. בראיון, טענה כב' השופטת (ויו"ר נציגות השופטים) ורדה אלשיך, כי "יש עליהום על השופטים בתקשורת. אנחנו מתחילים לראות את התוצאות שלו באולמות, וזה מאוד מטריד אותי". מכל מקום, בלי להיות השוטר הראשון מהבדיחה, קל יותר, כנראה, ליושבת-ראש נציגות השופטים לכתוב, ולא לקרוא. כי אילו קראה כבודה כמה ראיונות שניתנו בידי עמיתיה, הייתה זהירה יותר בדבריה.
אם הייתה הגברת אלשיך מכינה את שיעורי הבית שלה, הייתה מפשפשת בנבכי הארכיונים של העיתונות הכתובה והמשודרת ומוצאת (לפחות) את המקבץ הבא:
"נירה לידסקי מסירה את הגלימה" ראיון שפורסם באתר NRG (מעריב) בתאריך 26 למרץ 2005, בו, בין השאר, אומרת כב' השופטת נירה לידסקי:
"... גם אם עוזרת הבית שלי הייתה מתפטרת, הייתי נפרדת ממנה לשלום. אבל בקנשטיין לא התקשרה להיפרד, ולו רק כדי לומר לי 'ברוך שפטרנו מעונשה של זו'. זה מעשה מכוער. נשיאת בית משפט לא יכולה להרשות לעצמה לנהוג כך... לצערי, בימיה של בקנשטיין האווירה בקרב השופטים הייתה יותר מסויגת וחשדנית..."
"... וזה היה בתקופה שבלי פרוטקציה לא מתמנים לכהונת שופט (מדובר בתחילת שנות ה- 90, נ.ע.)... כן. גם היום צריך פרוטקציה. מתי לא צריך פרוטקציה? מי לא צריך פרוטקציה?..."
"... באופן כללי יש בעיה עם אופן מינוי השופטים בישראל. למשל, הוועדה למינוי שופטים לא יודעת בשלב אישור המינוי פרטים שלו היו ידועים לה קודם, שופטים לא היו מתמנים. בעיקר פרטים על אודות חייו האישיים של שופט, התנהגות שאינה מוסרית ונאותה. שופטים שההתנהגות שלהם בחייהם הפרטיים רחוקה מהמוסכמות החברתיות ושיכולה להיות לה השלכה על עבודתם השיפוטית, עלולים למצוא את עצמם נתונים לסחיטה. יש דרך לפלוט שופטים כאלה מחוץ למערכת... יש גם שופטים שאם נכון מה שנטען כלפיהם בנוגע להתנהלות שלהם ולאווירה שהם משרים באולם, אינם ראויים להיות שופטים..."
"... בבית משפט השלום נדונים הרבה מקרים של נשים שמסוכסכות עם בעליהן ולא רוצות גט כי הבעל הוא מקור פרנסה. הן מקבלות עצות מגורמים שונים שלפיהם יש לגרום לפרובוקציה בנוכחות הבעל, שתגרום לו לנקוט כלפיה אלימות ואז היא תשיג נגדו צו הרחקה ותגרום לו לצאת מהבית בחסות החוק... אבל העונש לטעמי במקרים כאלה צריך להיות הרבה יותר קל וארגוני נשים לא אוהבים את זה..."
"... אני בהחלט בעד ביקורת, גם כשהיא מופנית כלפי שופטים, שדמם אינו כחול..."
"... אבל אני מכירה שופטים שהתקשורת בהחלט משפיעה עליהם..."
"קרב בין השופטות: נשיאת השלום נגד נשיאת העליון" כתבה שפורסמה במהדורת החדשות מבט בערוץ 2 ב-14 לינואר 2008 ובה נאמר, בין היתר:
"... בית המשפט כמרקחה: נשיאת בתי משפט השלום בתל אביב, השופטת עדנה בקנשטיין, מאשימה את נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, כי היא "זורה חול בעיני הציבור". זאת לאחר שבניגוד לעמדתה של בקנשטיין, השופטת חיותה כוחן, ששימשה ראש הרכב השופטים במשפטו של חיים רמון, לא קודמה לבית המשפט המחוזי...."
"יש שופטים שלא יודעים מה זה זיכוי" ראיון עם כב' השופט (מחוזי) (בדימ.) שלי טימן עם פרישתו שפורסם ב"הארץ" ובאתר האינטרנט של העיתון ב-14 למרץ 2008 ובו אמר, בין השאר:
"... יש שופטים שלא מכירים את המלה זיכוי. ברגע שהם רואים כתב אישום הם יכולים כבר לכתוב את גזר הדין..."
"... הרקע לפרישתי הוא בעיקר אווירה עכורה וחוסר גיבוי..."
"... עם זאת, אני חושש מתלונות כזב. שים לב שלא מעמידים לדין את מי שהגישה תלונת כזב, בנימוק שצריך לעודד מתלוננות..."
"... כי יש כאלה שעל זה הם מרצים, כאלה שמתפרנסים מלדבר על סחר בנשים..."
"... כשלמדתי דין פלילי, למדתי על קדושת זכויות הנאשם. היום לנאשם בעבירות מין אין זכויות... אדם שנאשם בעבירות מין כמעט בוודאות ייכנס לכלא, תוך הרס משפחתו. ואם יש חלילה תלונת שווא, זה לא יעזור לו. זאת האווירה היום. יש התנפלות על כל זיכוי..."
"השופטים נקראים לסדר" מאמר מאת יאיר שפירא שפורסם בערוץ 7 ב-23 למרץ 2008 ובו נאמר, בין היתר:
"... קצת עצוב וקצת משעשע היה לשמוע אנשים חכמים ובהירי הבעה, בדרך כלל, כפרופסור מרדכי קרמניצר, המנסים להסביר מדוע הם מתנגדים בכל תוקף להצעות הגיוניות ומתבקשות לשקיפות ולהגינות במינויים במערכת המשפט..."
"... כל כולה החלת כללי מינהל תקין על דרך עבודת הרשות השופטת, כללים שהרשות השופטת עצמה אוכפת בכל מרחב ציבורי אחר..."
"... הפרקטיקה שהשתרשה היא שבפועל נשיא בית המשפט העליון הוא הבוחר את הנשיאים ואת סגניהם כראות עיניו, ושר המשפטים משמש לו חותמת גומי... קשה לטעון כי ההצעה הנזכרת מעודדת שחיתות, או מפילה את מערכת המשפט לידיהם של פוליטיקאים. הדבר היחיד לו תגרום ההצעה הוא שהנשיאה ביניש והנשיאים שיבואו בעקבותיה לא יוכלו לעשות במערכת ככל העולה על רוחם..."
"... כמו בהרבה נושאים פליליים אחרים, ההערכה היא כי העלייה התלולה במספר השופטות המועמדות לדין פלילי אינו דווקא בגלל שמערכת המשפט הולכת ונשחתת, אלא דווקא כי האכיפה, או לפחות האכיפה הפומבית, הולכת ועולה..."
"פרשת 'השופטת הנוקמת'" כתבת יוסי עבדי באתר Nfc מה-21 לדצמבר 2007, בה נאמר, בין השאר:
"... הדברים, שיוצגו להלן, אינם חדשים לבכירי משרד המשפטים. הם גם אינם חדשים לנציבת תלונות השופטים, גם לא להנהלת בתי המשפט ולשופטי בית המשפט המחוזי. גם על שולחנה של הנשיאה דורית ביניש הונחה לא אחת תלונה חמורה בעניין. שמה הוא רבקה מקייס, שופטת בית המשפט לענייני משפחה בכפר-סבא. היא מונתה לכס השיפוט בשנת 2001, ומאז צברה צרור של תלונות חסרות תקדים על אופן התנהלותה..."
"... השופטת רבקה מקייס... מפלה גברים לרעה באופן קיצוני, עוברת על סדרי דין ברורים, מונעת זכות טיעון, חוטאת בייעוץ שופטת לבא-כוח האישה בעת משפט, באי מסירת פרטים מדויקים בקורות חייה, בשימוש בלתי סביר בשמירה על תנועות הגברים בעת דיונים. היא הציגה, לכאורה, פרוטוקולים בעייתיים, צווי הגנה מגמתיים, הרחקת אבות מילדיהם באופן חסר תקדים בישראל, וכן עשתה שימוש מופרז ובלתי אחראי בתשתית "מרכז קשר " כתנאי לפגישה בין אב לילדיו..."
"... ממסמכים שהגיעו לידי מערכת (Nfc נ.ע.) נמנעה מלציין את עברה המקצועי המלא. בקורות החיים, כפי שמופיעים באתר הרשמי של בית המשפט, חסרות למעשה 19 שנים מעברה המקצועי. באתר בתי המשפט נכתב, כי: "במרץ 1982 היא הוסמכה כעורכת דין, ומאז עסקה במסגרת אקדמית וציבורית הנושקת לתחום התמחותה בדיני המשפחה". מה עשתה אפוא מאז ועד לשנת 2001, עת מינויה? - תוהים האבות - הרי דבר לא נכתב... לידינו הגיע הטופס המקורי, בכתב-ידה של השופטת, אותו הטופס שהגישה לבית המשפט, עת הציגה את מועמדותה לתפקיד (10.03.2000). גם שם, לא נכתב דבר על-אודות 19 השנים החסרות. למעשה, אתר בית המשפט, ציטט מילה במילה את קורות חייה, כפי שהיא עצמה כתבה בטופס מועמדותה..."
"... במערכת Nfc הצטברו עדויות רבות, לפיהן מרבה השופטת מקייס, לכאורה, להצמיד לגברים רבים, ללא עבר אלים או התפרצות מוקדמת בבתי המשפט - שומר צמוד לגבם... מיותר לציין שהאישה מעולם לא זכתה לשומר כזה..."
"... אחת העדויות החמורות ביותר בדבר התנהלותה של השופטת מקייס, טמונה בטענה כי היא ממליצה, לכאורה, על דרכי פעולה משפטיים לבא-כוחה של האישה במהלך הדיון... בידינו עדויות רבות הטוענות לייעוץ פסול לכאורה בעת משפט. מאחד המקרים, המתועד גם בפרוטוקולים שבידינו, עולה כי השופטת מקייס המליצה לאישה להגיש תלונה פלילית נגד בעלה, תוך שהיא מורה לה כי עליה לעיין בחוק הגנת הפרטיות, אשר עתיד לסייע לה בתלונתה. האישה, יש להבהיר, לא העלתה קודם לכן טענה זו..."
"... ראוי לציין: למתלונן לא נמסר זימון רשמי לבית המשפט. לשופטת מקייס הייתה אף הוכחה, לכאורה, כי המתלונן לא הוזמן כדין. בית המשפט ידע כי כתובתו של המתלונן אינה הכתובת הרשומה לזימון, ואכן, בידי מערכת Nfc נמצא המסמך הרשמי מטעם בית המשפט, בו מסומן כי הזימון לא הגיע לבעליו. למרות אלה, השופטת מקייס, כך על-פי הנתונים שבידינו, הסתפקה בעדותה של האישה, עדות שבעל-פה, "ויצרה תקדים מסוכן", כך לדעת גורמים משפטיים, לפיו "מסתמכים על עדות בעל דין לעניין מסירה של מכתב זימון מטעם בית המשפט..."
"... הטענות על עיכוב דיונים למשך חודשים ושנים, נשמעו יותר מכל טענה אחרת. גורם משפטי בכיר חשף בפנינו כי נשיאת בית המשפט העליון בדקה בעצמה את טענת העיכובים, וכי גורמים משפטיים אחרים הורו לשופטת, בכמה מקרים שונים , להגיב מידית לבקשות רבות שטרם נענו, בהם הם זיהו עינוי דין חמור..."
"... גורמים משפטיים רבים סירבו להתייחס לפרשה. חלקם חוששים למעמדם, חלקם לתפקידם כבאי-כוח בפני השופטת, אבל לכולם היה מכנה משותף: ביקורת נוקבת על שיטת התנהלות של השופטת רבקה מקייס. במשרד המשפטים אמרו שלא לייחוס, כי "מדובר במקרה ידוע ומוכר"..."
ומקבץ זה מהווה רק קוצו של יוד, גברתי השופטת אלשיך!
על מקבץ זה אפשר להוסיף כתבות רבות נוספות:
של שופטים נוספים שפרשו מהמערכת ומותחים עליה ביקורת נוקבת,
על שופטים שאינם "עומדים בלחץ" ומאחרים (ומענים בדין) בפרסום פסקי דין למרות שהם מוצאים זמן לעבוד במקומות עבודה נוספים,
על שופטים שסרחו (בפלילים!) כמו אסנת אלון-לאופר, הילה כהן ודליה מארק-הורנצ'יק,
ועוד כהנה וכהנה.
ואחרי כל האמור מעלה, מדוע את מתפלאת כב' השופטת, אם אומר אדם לשופט "למה מי אתה בכלל?" (כאמור בכתבה), באמת מי הוא? האם הוא נישא מעם, כפי שהיה אמור להיות, לאור כל האמור מעלה? האם לא חוזרים השופטים ומוכיחים לעם כי הם סך הכל בני אנוש רגילים בעלי חסרונות כמו כולנו? כאן המקום להזכיר את המילים המיוחסות לכב' נשיא ביהמ"ש העליון השופט (בדימ.) אהרן ברק: "הכל שפיט" - אם הכל שפיט גברתי, גם השופטים שפיטים!
אדרבא ואדרבא, אם כולכם זכים וטהורים עמדו נא חשופים לבחינת העם והצדק – אל תנפנפו בעלה התאנה בדמות נציבת תלונות הציבור נגד שופטים; כבר מזמן ברור לכל שהיא חלק מהמערכת ונועדה רק כדי להקל את ההשלכה לאשפה של מכתבי האזרחים המעטים המעזים להתלונן נגד שופטים. צאו נא ממגדל השן שבניתם לעצמכם ועמדו חשופים לביקורת אובייקטיבית של גורמים שאינם תלויים בכם ובחסדיכם!
"רמה ירודה של עורכי-דין" את אומרת? ואולי רמה נמוכה של שופטים? בבתי המשפט לענייני משפחה יושבים ועוסקים בדיני נפשות כמה שופטים שמונו לתפקידם בנסיבות מוזרות - שופטים שפעמים רבות לא רק שאין בהחלטותיהם לב ורגש, אלא שלא פעם יוצאות משם החלטות אומללות שאינן משקפות הכשרה מקצועית מינימאלית בפסיכולוגיה של המשפחה, במתן פתרונות חכמים לבעיות מסובכות ובהפעלת הגיון פשוט. בבתי המשפט לענייני משפחה יושבות שופטות-מטעם ארגוני הנשים (או שופטים הנתונים ללחץ של כאלו) אשר קבלו מינוי שלא כראוי והגיעו לביהמ"ש עם אג'נדה ברורה של אפליה מגדרית, כביכול מתקנת (להזכירך: אפליה היא אפליה ואין לה פירושים או הצדקות). שופטים אלה הורסים אנשים ומשפחות ומקעקעים את מוסדות המשפחה והצדק. שופטים אלה, עליהם את מתאמצת להגן, עתידים להימצא אשמים בהריסת דור העתיד של המדינה והחרבת העם היהודי!
פאוץ', עגיל, שיער אסוף בקוקו, משקפי שמש וכיו"ב מטרידים אותך? ומה עם הצדק? ומה עם החוק? ומה עם סדרי הדין שאת כולם מפרים אותם שופטים שלהגנתם כביכול יצאת?
את "דואגת" מריבוי עורכי-הדין? מאי התערבות לשכת עורכי-הדין? מדוע לא מטרידה אותך העובדה הבסיסית ששופטים בישראל מתמנים לתפקידם לאחר הכשרה של קורס בן שבוע בלבד? האם נראה לך שזה מספיק להכרעה בדיני נפשות? מדוע אינך דואגת להכשרתם? מדוע אינך מעמידה אותם למבחנים פסיכוטכניים לבדיקת התאמתם לתפקיד? מדוע אינך חוקרת את עברם לפני שאת מאפשרת להם לקבוע גורלות?
"דברים נוראים עוברים על הילדים שלנו" את אומרת!? ומה עם הדברים הנוראיים שכבודכם גורמים לאזרחי המדינה וילדיהם הנשפטים בפניכם וסובלים מכם? על כך את מוכנה אפילו להרהר, או שהצדק חד-כיווני מבחינתך?
לשלוח אצבע מאשימה בסגנון "אכלו לי, שתו לי" מתאים אולי לז'אנר הזמר המזרחי אבל לא לשופטת במשרה כה רמה כמוך. האם עשית בדק בית בבתי המשפט לפני ששלפת את האצבע המאשימה?
"... שהכול יחד ימוטט את המערכת הזו..." את אומרת – אם משהו עתיד למוטט את המערכת זו תהיה זו חולשתה המובנית וחובבנותם של חלק משופטיה – לא תוצאה של פעולה מצד דורשי רעת המערכת. "... היא על הקרשים... אין לה תקומה..." כפי שאמרת. "... אנחנו יורקים למקום הכי נקי..." אנחנו גברתי? לדעתי, עבודתם המוזרה ומעוררת הרחמים של מספר חצאי שופטים במערכת היא היריקה האמיתית לבאר העתיקה של המשפט העברי. לא "אנחנו" כבודך – אלא "אתם"! "... אצלנו הכול שקוף וחשוף..." – על איזו שקיפות את מדברת? מה שקוף אצלכם? לאיזו ביקורת אתם מוכנים לעמוד?
"תדמית השופטים" ככותרת הריאיון שנערך עמך, היא תדמית שאתם, השופטים, יצרתם במו-ידיכם. וכראוי לאנשים בוגרים ואחראים למעשיהם, עליכם לקחת אחריות על התדמית הנפסדת ולתת עליה את הדין. אם, לדעתך, נעשה לכם עוול ותדמיתכם אינה תואמת את המציאות – חזרי וקראי את כל האמור לעיל ואת כל המאמרים והכתבות המצוטטים, ואולי תביני היכן מסתתרים הלגיונות שיפילו את בית המקדש של הצדק העברי !!!
לא ברור לי גם, כיצד את מרשה לעצמך להשתמש בביטויים כמו "... על אימא שלו ועל האם־אימא שלו..." בראיון לציבור. במחילה מכבודך, האם שכחת לרגע מי משלם את משכורתך?
ומילת סיום – אם דבר אחד מכל מה שאמרתי/כתבתי מעלה אינו נכון, הרימי בבקשה את הכפפה ובואי נא להתמודד מולי במדיה הציבורית (טלוויזיה, רדיו, עיתונות, אינטרנט) בוויכוח פתוח וגלוי בלי שריון הקשקשים של "כבודך" ומשמר בית המשפט. לדברים שאמרת בראיון הנ"ל יהיה תוקף רק אם תהיי מוכנה לבוא ולאמת אותם מול כלל ציבור אזרחי המדינה. אני משוכנע שכל ערוץ טלוויזיה, תחנת רדיו, עיתון או אתר אינטרנט ישמח לארח אותנו ולספק לנו במה.