ארסמוס מרוטרדם, שבחי הטפשות (1509)
 "יותר משנתכונתי לעסוק במאוס ובבזוי, רציתי לתאר את המגוחך בחיי באדם"  (בהקדמה לתומאס מור). 
החיים על פי השכל דנים  את האדם לאמללות שברכישת ידע חסר תועלת, להבנה מיותרת ומדכאת של מצבו העגום לאשורו. 
החכם מאבד את יכולת החיברות ואת היכולת לאהוב.
מכלה את חייו בהמצאת  תיאוריות שלא ניתנות לאימות, במקום לרכוש כישורי חיים בסיסיים. 

הסכלות היא  התכונה שבזכותה החיים נסבלים:   חיי הרגש, שמאפשרים את השמחה, הסליחה, הידידות, הגבורה, המדע והאמנות. 

הטפשות היא עליזה וחברתית, משמרת את הנעורים. הטיפש חי חיים של אשליה מנחמת, ללא סבל מיותר הנובע מחינוך נוקשה ומנוגד לטבעו. 
סכלות מאפשרת את  ההטייה הסובייקטיבית שבזכותה נאהבים גם הפחות ראוים אובייקטיבית
הבורות המבורכת בנוגע לקיומו האבסורדי וכל אלו תורמים לאושרו. 
נחוצה טפשות כדי להאמין שהחיים ראויים לחיותם. 

"אם נשקיף על עולמנו ממבט הציפור , כפי שמביט עליו [...] יופיטר, הרי מה רבות בתלאות והצרות הפוקדות את חיי האדם: לידתו עלובה ומזוהמת, חינוכו מרובה עינויים, ילדותו כרוכה בעלבונות רבים, עלומיו עמוסים עמל וייגע, זקנתו מעיקה, מותו אכזרי ובלתי-נמנע. שורה ארוכה של מחלות, תאונות, צרות ומצוקות  - דבש נמהל ברעל ! ואין צורך להזכיר כמה רעות גורם אדם לחברו! עוני, כלא, חרפה, עינויים, מרידות, סכסוכים, גירושים, מחלוקות, רמאות..." (אראסמוס 51-2).

רח' היצירה 28 קומה ב | מתחם הבורסה | רמת-גן | טל: 054-5556037 

  • YouTube
  • Facebook Social Icon
  • העמוד הפתוח