מפגש שישי: יום ה' | 15.10.20| 19:00 | זום בלבד

סיפורה של שפחה, סיפורן של מרגרט אטווד ואורסולה לה גווין, וסיפורם של פמיניזמים" 


'סיפורה של שפחה'  הנהדר הפך לסמל בעבור התנועה הפמיניסטית העכשווית. או שלא
זוהי דיסטופיה פמיניסטית. והמובהקת ביותר שבסוגה זו. או שלא. 
מרגרט אטווד, הסופרת והאקטיביסטית הפמיניסטית, היא אות ומופת למאבק ב'פטריארכיה'. או שלא. 
אורסולה לה גווין, סופרת המדע הבדיוני והפנטזיה הפמיניסטית החשובה ביותר, היא פמיניסטית.  או שלא. 
'פמיניזם' מקדם שוויון-מגדרי ו'זכויות נשים' (במסגרת דאגתו ל'זכויות אדם').
 או שלא. 

במפגש השישי בסדרה 'הצד האפל של האור' נתבונן בפערים שבין דימוי וממשות ככל שדברים אמורים בשיח מגדר. על המוקד תהא הדיסטופיה הפופולרית של אטווד (1985) אבל לא רק. עליו תהא גם אטווד, ולמעשה הדינמיקה האופיינית לשיח המגדרי העכשווי: רדיקליזציה. אטווד וסופרות מובילות מרכזיות אחרות (כאורסולה ק. לה גווין) עוברות במסגרתה גלגול (כמעט) קפקאי. מ'יקירות התנועה הפמיניסטית' הן הופכות בעבור רבות ורבים המזדהים איתה ל'סוכנות של הפטריארכיה'. והן לא היחידות. 
במפגש נתהה האם אפשר לקדם מהפכה מבלי 'לערוף את ראשיה', האם ניתן לקדם 'זכויות נשים' מבלי לפגוע ב'זכויות גברים', עד כמה 'צדק מהפכני' שכזה הוא בכלל 'צדק', וכרגיל - עד כמה גם בנו יש 'צד אפל'. מפגש שכולו אלגיה על 'מה שפמיניזם היה יכול להיות'.

עופר הצד האפל.jpg
שפחה.jpg

רח' היצירה 28 קומה ב | מתחם הבורסה | רמת-גן | טל: 054-5556037 

  • YouTube
  • Facebook Social Icon
  • העמוד הפתוח