הרעיונות שמאחורי יצירות המופת הספרותיות של תרבות המערב
יגאל ליברנט
יום ה' 19:30-18:00

קורס זה שואף להציג את הרעיונות והערכים, הן אלה הנצחיים והן אלה המתחלפים והמתפתחים, שמאחורי יצירות המופת הספרותיות של תרבות המערב. בתוך כך, אנו מבקשים לבחון, גם אם לא בהכרח לפתור, את אחת התהיות המרכזיות שליוותה את האנושות לדורותיה: האם טבע האדם הוא קבוע וזהה לזה של אבותיו לאורך ההיסטוריה או שמא חלות בו תמורות והוא נתון לשינוי?

הקורס נבנה באופן שיאפשר לנו להיחשף לטווח רחב ככל הניתן של תקופות, סוגות ואזורים גיאוגרפיים שעיצבו את תרבות המערב: נתחיל במאה ה-8 לפני הספירה, ממש ברגע שבו הכתב הגיע למערב, ונסיים במאה העשרים; נחלוף בין יוון, איטליה, צרפת, אנגליה, ספרד, גרמניה, ארצות הברית, צ'כיה ורוסיה; נקרא את האפוס המכונן, הפואמה הדתית החשובה מכול, את המסות הראשונות שנכתבו אי-פעם, המחזה הטרגי המפורסם ביותר בעולם, הרומן הראשון, נובלה שפרצה דרך למערכת הערכים המודרנית, ואף את אחד מן הרומנים המודרניים החשובים מכול, שמקפל בתוכו את כל הנ"ל.

אנו נתחיל בקריאת האפוס של הוֹמֵרוֹס, ה"אִילִיאַדָה", נקודת הפתיחה הברורה ביותר של ספרות המערב, ונבחן כמה מן הערכים המנחים של התרבות ה"קלאסית", קרי זו היוונית, ויורשיה הישירים – התרבות ההלניסטית והרומית, ואת יחסה כלפי החיים, המוות והאלים שלה.

לאחר מכן, נדלג אל תור הזהב של יוון הקלאסית, ונקרא את אחת הטרגדיות הראשונות, החשובות והפופולריות ביותר בתולדות המערב, "אנטיגונה" מאת סופוקלס, ונדון בתפישות לגבי המידה הטובה והרציונליות האנושית, כפי שאלה משתקפות ביצירה.

במעבר חד, נצפין עד לאנגליה הרחוקה ונדלג על אלף שנים בקירוב, כדי לבחון את תודעת העמים הנורדיים, שעיצבה את תודעת המערב לא פחות מן התרבות ההלניסטית והרומית. אנחנו ננסה לאתר סממנים של תודעה זו באפוס ההרואי "ביוולף", שהועלה על הכתב בידי נזיר אנגלי אלמוני בשחר ימי-הביניים.

אנו נמשיך לבחון את ימי-הביניים האירופאיים דרך יצירת המופת המרכזית שלהם – הפואמה "הקומדיה האלוהית" מאת דַנְטֶה אֲלִיגְיירִי. אנחנו נעסוק בשאלה המרכזית של חיי הרוח בתקופה – מהות החטא והיחס הנדרש כלפיו.

כדי לקבל תמונה שלמה יותר לגבי חיים אירופאיים בתקופה החשובה הזאת, נשוב אל אנגליה ונקרא חלקים מ"סיפורי קנטרברי" מאת ג'פרי צ'וסר, המציגים נקודת מבט חתרנית וארצית הרבה יותר על מהות האדם וערכיו.

אחר-כך נעבור אל שתי הפסגות של תרבות הרנסנס, יצירות שהולידו סוגות חדשות וחשובות מאין-כמותן: "הנסיך" מאת ניקולו מקיאוולי ו"המַסּוֹת" של מישל דה מוֹנְטֵן. אנחנו נדון במקצת השאלות שטרדו את מוחם של מי שבדיעבד הוגדרו כ"אדם המודרני הראשון": תהייה על מערכת הערכים האנושית, ההתעסקות ב"עצמי", ראיית "האחר", החברות והמוות.

אין כל אפשרות (וטוב שכך) לדון בעיצוב התרבות המודרנית במערב בפריזמה הספרותית שלה מבלי לעסוק בשתי היצירות המכוננות הללו: הטרגדיה "המלט" מאת ויליאם שייקספיר והרומן "דון קיחוטה" של מיגֵל דֶה סֶרְוְוָאנטס.

בעת שנקרא ב"המלט", אנו נעסוק, בעיקר, בהשלכותיה של הרפורמציה הלותרנית, אחת התמורות הרוחניות המכריעות בתרבות המערב, וננתח את הדמות הראשית במחזה בתור גיבור מסוג חדש, הגיבור הפרוטסטנטי, אדם שבשונה מן המאמין הקתולי, סבור שהוא חי בעולם נטול התיווך אל התחום האלוהי. הווי אומר - עליו לנסות ולהבין את כוונת הבורא ואת ייעודו בכוחות עצמו. אנחנו ננסה לאמוד את המשמעויות המשתמעות מכך ביחסו אל האל והעולם.

בשונה מכך, גיבורו של סרוונטס שוכן בעולם שהוא, הלכה למעשה, נטול אל (כהגדרת הפילוסוף ג'רג' לוקאץ'). עליו לחפש את התשובות לשאלות החשובות ביותר שלו במקורות השראה אחרים, חיצוניים ופנימיים כאחד, ואנו נתחקה אחר החיפוש הזה, שהוא בה-בעת קומי וטראגי.

נמשיך בדרכינו ונגיע לתקופה חדשה, לזרם תרבותי חדש ולסוגה חדשה: הנובלה "מִיכָאֵל קוֹלְהָאס" מאת הַיְנְרִיך פוֹן קְלַיְסְט, אחד מאבותיו של הזרם הרומנטי, ונעסוק בתמורה החדה בדגשים התרבותיים במערב, המעבר ההחלטי מן האמונה והתבונה אל חיי הרגש, ונבחן את המעבר הזה דרך הסוגיה שעומדת במרכז היצירה, היא סוגיית הצדק.

כעת, ננטוש את מערב אירופה ונעבור לאתרים חשובים נוספים של תרבות המערב. נתחיל באמריקה, ונעסוק בסוגיות של סמכות וגזע, באמצעות הקריאה ב"הרפתקאותיו של האקלברי פין" מאת מארק טוויין, אחת מן היצירות הקלאסיות של העולם החדש.

נכנס אל המאה העשרים עם "עלילותיו של החייל האמיץ שווייק" מאת יארוסלב האשק הצ'כי, ונדון בתפקיד הטיפשות והאבסורד בחוויה המערבית המודרנית.

הקריאה ביצירתו של אחד מענקי הספרות הרוסית, מִיכָאִיל בּוּלְגַקוֹב, "הָאָמָּן וְמַרְגַרִיטָה", שנכתבה בשיא העידן הטוטליטרי של סטלין, תדגים בפנינו את הסכנות שמאיימות על המוסר האנושי מצד הפיתוי הטוטליטרי.

נסיים את המסע שלנו בעזרת אדם שגילם באמת ובתמים את תרבות המערב לדורותיה, המשורר, המחזאי, הסופר והמסאי הרוסי-יהודי-אמריקאי, חתן פרס נובל לספרות, יוסיף ברודסקי ומסתו המפורסמת "המנוסה מביזנטיון" – שדנה בהגדרות ישנות וחדשות של "תרבות המערב" והנגדתה ל"מזרח", המדומיין והאמיתי בעת ובעונה אחת.

יגאל ליברנט  שוקד בימים אלו על עבודת דוקטורט בהיסטוריה של רעיונות במסגרת בית הספר להיסטוריה באונ' ת"א; מרצה מן החוץ במדרשת עין-פרת ובעברו - חבר בצוות ההקמה של המרכז האקדמי שלם; הוא מתרגם פרוזה ושירה רוסית ובעל טור היסטורי במוסף "גלריה" של "הארץ".

רח' היצירה 28 קומה ב | מתחם הבורסה | רמת-גן | טל: 054-5556037 

  • YouTube
  • Facebook Social Icon
  • העמוד הפתוח